כל מי שלמד אי פעם כלכלה, או אפילו מבוא לכלכלה, יודע שהתנאים ההכרחיים להיווצרות תנאים של שוק משוכלל כוללים חופש התנהלות ובחירה של השחקנים בשוק, חשיפה מלאה לכל הידע הנדרש לקבלת החלטות והתנהלות רציונלית לחלוטין. בשוק פתוח בו קיים מספר גדול של שחקנים (צרכנים למשל), גם אם רבים מהם מונעים על ידי רגשות ואינם נחשפים לכל המידע הדרוש להם, בסופו של דבר הכמות מנצחת, ומביאה את השוק למצב של שוק משוכלל. בשוק הניהול, כך מספר לנו אילן אבישי, שבנה קריירת ניהול מפוארת בחברת אל על, התנאים האלה פשוט לא קיימים, ולבטח לא מדובר בשוק המוני.
ראש הפירמידה והדינמיקה הייחודית לו
אילן אבישי, שהצטרף לחברת אל על בשנת 2010, לאחר 28 שנות שירות צבאי בחיל האוויר בדרגת אלוף משנה, מספר לנו מספר פרטים מעניינים על האופן בו נבחרים מנהלים לתפקידי הניהול הבכירים ביותר בחברות המובילות במשק, ומספר לנו מדוע זה לא תמיד עובד. אחת הסיבות המרכזיות לכך שמנהלים ממונים לתפקידים שאינם מתאימים להם היא, ששוק הניהול הוא אינו שוק משוכלל. הסיפור מתחיל בכך שהמנהל אינו ממונה בצורה דמוקרטית על ידי גוף גדול של בוחרים, אלא על ידי דירקטוריון או מועצת מנהלים קטנה ומצומצמת.
אותה מועצת מנהלים לכאורה מקבלת לידיה את כל המידע לו היא זקוקה כדי לקבל החלטה מושכלת, אלא שמה שפועל ברקע חזק מכל כוח אחר הם הרגשות של חברי הדירקטוריון, ההיכרות האישית שלהם וההתרשמות האישית שלהם מהמועמדים השונים, ואלו בתורם משפיעים על האופן בו כל חבר דירקטוריון מפרש את המידע אותו הוא מקבל. בסופו של דבר, ההחלטה שמתקבלת מושפעת מאוד מרגשות ומאבקי כוחות בתוך הדירקטוריון, מבלי שנערכת בחינה שיטתית של צרכי הארגון אל מול יכולות המועמדים, כך טוען אילן אבישי.
חוק פארטו גם בשוק הניהול
כמנהל בכיר בחברת אל על, היה אבישי אחראי על מערך השירות באוויר, ניהל מעל 2,000 עובדים, קידם את ערך המצוינות בארגון והטמיע אותו בקרב מנהלי ועובדי הארגון. בין היתר, היה אבישי אחראי לשילובו של יאיר היידו, גורו היין הישראלי, אל מערך השירות של החברה והוביל את מדיניות השירות עבור מטוסי הדרימליינר של אל על. מנקודת מבטו כפנסיונר של הצבא וכמנהל בעל יד חופשית באחת החברות המובילות בישראל, טוען אילן אבישי כי המצב בשוק הניהול הוא מצב בלתי נמנע, הנובע מחוק כלכלי, שרבים מתייחסים אליו כאל חוק טבע: פארטו.
מעט מנהלים שעושים את כל העבודה
לדברי אבישי, כל עוד שוק הניהול ימשיך להתנהל כפי שהוא מתנהל כעת, וכל עוד מנהלים ימונו על ידי צוות מצומצם של אנשים ממונים, שוק הניהול יתנהל על פי חוק הפארטו. משמעות החוק היא ש-20% עושים 80% מהעבודה, ו-80% עושים 20% מהעבודה. המשמעות היא שבראייה רחבה על שוק הניהול כולו, 20% מהמנהלים יובילו את המגזר העסקי כולו, בעוד מרבית המנהלים פשוט ינהלו את הארגונים שלהם כמעט ללא תנועה.
אילן אבישי לא מציע כמובן להוציא את שוק המנהלים לבחירת הציבור, אך בהחלט חשוב שיש מקום לפיתוח מנגנונים חכמים לבחירת מנהלים בצורה שתאפשר התאמה טובה יותר של מנהלים לתפקידיהם, ושתאפשר להשתחרר מכבליו של חוק הפארטו. מהלך כזה יכול להוביל לבום הצמיחה הגדול ביותר שחוותה ישראל, הרבה מעבר ליכולות של תעשייה ספציפית כזו או אחרת, ובדבריו אלו, מרמז אבישי על מרכזיותו של שוק ההייטק בישראל.